שכחו אותי בבית 2 כזכור, זה היה הפייבוריט האישי שלי בסדרה. הוא מציג את קווין מקאליסטר הצעיר (המבוגר בשנה מהפעם האחרונה) נפרד ממשפחתו בפעם השנייה מזה שנתיים, רק שהפעם הוא הולך לאיבוד בשדה התעופה, בעקבות אדם עם אותו חוף כמו אביו. אחרי שהוא הסתובב והתבלבל. קצר סיפור, הוא מסתיים בעיר ניו יורק עם הארי ומארב ומשפחתו בסופו של דבר במיאמי. הבמאי כריס קולומבוס מביא את אותו הלב מהסרט הראשון ועוד כמה לפרק הזה, רק עם פחות שלג …
בצד זה משהו שאני חושב שקולומבוס מצטיין בו, אורז כמות עצומה של קסם, לב וקסם בסרטים שלו, אם לשפוט על ידי שני סרטי הארי פוטר הראשונים, גברת דאוטפייר ושני הסרטים הללו, עד כמה שם. הצוות שמאחורי הסרט הזה נשאר על המסלול, ומצמיד באופן מושלם את הקסם של ניו יורק וחג המולד יחד במהלך היום ואת הרחובות הקודרים והמפחידים סרטים ישראלים חדשים של התפוח הגדול במהלך הלילה. כילד אני זוכר שהתאבנתי על ידי גברת היונה ואם אני כנה, אני לא בטוח שאני נגמר בזה.
אבל קווין באמת לא מושך אגרופים כשמדובר בהארי ומארב, זורק להם לבנים ומחשמל אותם. עם גב חוזר לסרט הראשון כמו פחיות הצבע במורד המדרגות, השודדים הדביקים (זה אגב שמם החדש) חושבים שיש להם חוכמה מוחלטת, רק כדי להימחק על ידי טריק חדש. כבן תשע נהגתי לאלל את הדמות הזו, הוא גרם לי להרגיש שאני יכול לקחת על עצמי את העולם, חמוש בכרטיס האשראי של אבי ובמכשיר הקלטה. כל מה שנאמר, אני חושב שזה סרט נהדר באמת ומגיע לו יותר מכמה שעונים בחג המולד, אלמלא המסע המדהים שאנו יוצאים עם קווין, הוא נועד לקאמו של נשיא ארה”ב שלנו דונלד טראמפ ( חפש את זה).
שם המקורי של הסרט: Home Alone 2: Lost In New York – 1992
