ארטמיס פאול יצא לאקרנים 19 שנה עברו מאז הוכרז על עיבוד קולנועי של ארטמיס עוף בשנת 2001, והסרט הזה, המבוסס על שני הספרים הראשונים בסדרה באותו שם, הוא אכזבה עצומה. סרט האקשן הפנטזיה עלה לראשונה בדיסני + היום ב -12 ביוני וביים קנת בראנה.
הסרט חסר תחושה של קנה מידה, ולא יודע אם הוא רוצה להיות גדול או קטן. התקציב הגדול יציע שהוא צריך להיות גדול, אבל זה אף פעם לא מרגיש כמוהו. הצילום של האריס זמברלוקוס בסדר; זה לא מרהיב אבל לא מוריד מכלום. זה מתחיל בניסיון ההימור האישי ואז מאפשר לו ללכת לפעולה של CGI. ה- CGI היה צבעוני ונראה טוב לרוב. לפיות ולטכנולוגיה שלהם היה מראה טוב, אשר בשילוב עם התלבושות שלהם היה אסתטיקה חזקה. עם זאת, עם תקציב כה גדול, הוא לא מרשים במיוחד. הציון של פטריק דויל מסיח את הדעת לפעמים, המוסיקה לא תואמת את הטון במיוחד. רוב הסרט הזה הוא פעולה מתמדת ובקושי מנסה לגרום למישהו לדאוג לאף אחד.
הקשרים הרגשיים העיקריים מבוססים סביב ארטמיס פאול האב בגילומו של קולין פארל, והדמות הטיטולרית ארטמיס פאול ג’וניור בגילומה של פרדיה שו. הדקות הראשונות של הסרט קבעו את מערכת היחסים שלהם לפני שהשאירו אותה עד סוף הסרט. פארל היה בשימוש מופלג ביותר, אף אחד מהעוצמות שלו לא שיחק טוב. שו עשה עבודה טובה בהצגת חלק מהיהירות הדרושה. הקשרים הרגשיים לא פותחו כפי שהיו צריכים להיות.
שאר צוות השחקנים התומך חלש ואינו מציע הרבה. נונסו אנוזי מגלם סרטים מומלצים 2021 את המשרת, דום, ולא עשה דבר. לא היה קשר רגשי ולא היה קשר עם עוף. לארה מקדונל מגלמת את הולי שורט, פיה שמביאה אנרגיה נחוצה, אבל לא נותנים לה הרבה מה לעשות. דמותו של ג’ודי דנץ ‘היא המפקד שורש, ראש ביטחון הפיות. היא מביאה קול גס שלא נשמע מאז “האביר האפל עולה”. ג’וש גד הוא גמד שמספר גם כמה חלקים מהסרט שמסיח את הדעת.
אף אחת מהדמויות לא פותחה היטב לאורך כל הדרך, כולן נכשלו על ידי תסריט רפה. מלבד גילוי יצורים פנטסטיים, אף אחד מהם לא למד שום דבר ראוי לציון. היו מעט בדיחות או דמויות שהיו מאוד כיפיות. הדמויות היו די תפלות או פשוט גרועות. רק מקדונל מתחברת היטב עם כל האחרים בקאסט, אבל הקסם שלה מבוזבז לחלוטין. צוות השחקנים טוב מדי לסרט הזה וההופעות שלהם מוצפות על ידי העלילה הלא קוהרנטית.
העלילה מתמקדת סביב היעלמותו של עוף האב והצורך למצוא חפץ פיות המכונה האקולוס. עלילה זו מתיישבת גם עם הגמד של ג’וש גד, מאלץ ‘דיגומים, המספר את הסיפור בבסיס MI6 בלב האוקיינוס. מכל סיבה שהיא, החלק הזה מצולם בשחור לבן. הסצנות האלה הרגישו כמו ניסיון אחרון ליצור לכידות כלשהי עם כל מה שקורה. הסיפור מבולגן בין השאר בגלל מיקום וקנה מידה. הוא עובר בין מספר מיקומים שונים שמאלץ להתפשט דמויות. ללא תחושת קנה מידה ברורה, קשה להעריך איזה סוג של סיפור הם יוצרים, אם זה יותר אישי או גבוה. הסרט כולו מרגיש ממהר ולכן הרבה מהרגעים האישיים אבודים.
ארטמיס עוף מכוון כלפי ילדים כסרט בהיר ומלא באקשן ופליאה, אך זהו שחרור ענק לז’אנר. זה לא עושה שום דבר חדש או מרגש ומחמיץ מה הופך סרטים מסוג זה לכל כך מבדרים. אין מעט מה ליהנות ויאכזב את מעריצי הספר ואת מי שמשתמשים בסרט זה כחוויה ראשונה.
שם המקורי של הסרט: Artemis Fowl – 2020
