לצפות בסרט בת הים הקטנה היא אחת ההחלטות הקלות ביותר אי פעם. ואני בטוח שכל מי שמכיר אותי, לא מופתע מהבחירה שלי! הייתי הבעלים של בת הים הקטנה ב-VHS. לאחר מכן היו בבעלותי שני עותקים ב-DVD ו-Blu-Ray אחד. ובל נשכח את שני פסקולי הדיסקים (האחד הוא מהדורה מיוחדת של דיסק כפול).
בכנות, אני לא חושב שיש עוד סרט קיים שהייתי אובססיבי לגביו יותר. הסוף המריר-מתוק אף פעם לא מצליח לגרום לי לבכות. הדיאלוג אף פעם לא מצליח להצחיק אותי והמוזיקה היא האהובה עלי מכל סרט של דיסני. והכי חשוב, זה היה הסרט של דיסני של ילדותי – אני בטוח שאני לא יכול להיות האדם היחיד כאן שיש לו ערימה של נוסטלגיה בכניסה שלי.
אני מודה שהבחירה שלי לדיסני האהובה אינה נקייה מנוסטלגיה. בתור ילדה קטנה אהבתי את דיסני אבל אף פעם לא ממש התחברתי לסרט עד שראיתי את בת הים הקטנה. הכל על זה עבד בשבילי. תמיד הייתי ילד שהרגיש לא בנוח בעור שלי. זה לא אהב להיות ילד. אז הרצון של אריאל להיות חלק מעולם אחר נראה לי הגיוני. בנוסף, השירים היו בלתי נשכחים. אני ואחותי נהגנו לעשות תחרויות בלילה על מי נשמע הכי דומה לאריאל. (זה לגמרי הייתי אני בכל פעם…)
כמבוגר אני מגלה שבתולת הים הקטנה עדיין מחזיקה מעמד. אני שומע ביקורות על אריאל- שהיא מוותרת על הכל כדי להיות עם גבר- ואני דוחה את הביקורות האלה. היא אוספת פריטים אנושיים כבר שנים. הם הרכוש היקר ביותר שלה. אריק הוא רק סוף סוף הזרז שמאלץ את אריאל ללכת אחרי המקום שבו היא יודעת שהיא תמיד שייכת. אני חושב שזה חומר חזק. ההסכם שלה עם מכשפת הים הוא מעשה של ייאוש לאחר שכל עולמה האנושי הושמד על ידי אביה. בכל מקרה, אני אוהב את אורסולה בתור הנבל והתבליט הקומי מצחיק.
והמוזיקה… כמה אני אוהב את המוזיקה. זה מושלם. גם תשומת הלב לפרטים באנימציה יוצאת מן הכלל. הידעתם שהם הנפשו מיליון בועות? אני פשוט אוהב את בת הים הקטנה. אהבתי את זה בתור ילדה קטנה ואני אוהב את זה היום
שם המקורי של הסרט: The Little Mermaid 1989
